From Experimentation
to
Control

תפקיד ה-CTO בעידן ה-AI

ינואר 2026 ,עידן סיון CTO -Fischer

לאחרונה השתתפתי בכנס של ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, במהלכו נשאלתי שתי שאלות מהותיות בנוגע להטמעה של כלי AI בפירמות עו"ד.
במאמר זה אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי מתוך זווית הראייה של CTO בפירמה גדולה.

1. איך תפקיד ה-CTO תורם להטמעה של כלי AI והופך אותה לאפקטיבית?

תפקיד ה-CTO מאפשר הסתכלות בפריזמה רחבה על מכלול התהליכים והשילוב הנדרש בינם- זה הטכנולוגי לזה הארגוני,
כדי להצליח בהטמעה לאורך זמן נדרשים מספר מרכיבים חשובים להכיר:

הטמעה ≠ התקנה

חשוב להבין ש-AI זה לא "עוד מערכת" הטכנולוגיה הזאת משנה שיטות עבודה מסורתיות שמוטמעות שנים בצוותים המשפטיים.
למשל, שותפה ותיקה במשרד שעובדת עם קובץ 'וורד' ספציפי שמלווה אותה עוד מתחילת תקופת ההתמחות שלה, שינוי כזה דורש יותר מהתקנה טכנית; הוא דורש השרשה עמוקה בצוותים.
לכן, חשוב להשקיע ב-Training ולבנות תוכנית הכשרה ייעודית לכל מחלקה, הממוקדת במקרי השימוש (Use Cases) האופייניים לה.

אתגרים ניהוליים ואיכות התוצר

השאלה המרכזית היא מתי ומי משתמש בכלי - האם זה השותף, עורך הדין או המתמחה? דוח אימוץ AI שראיתי לאחרונה מפירמה מסוימת בלונדון הציף נתון מרתק: העובדים עם שיעור אימוץ ה-AI הגבוה ביותר (ממש בקצה) היו דווקא עובדים שהפירמה שקלה לפטר בגלל איכות התוצרים המשפטיים שלהם.

האם זה אומר ששימוש בכלי AI בידיים לא מקצועיות מעיד בהכרח על תוצר ירוד? בוודאי שלא, כ-CTO תפקידנו הוא להכווין:

מתי? להתאים את הכלי הנכון למשימה המשפטית הספציפית.

על מה מותר לסמוך? לקבוע איזה כלי מספק את רמת האמינות הגבוהה ביותר, ולוודא קיום הסכמי DPA המאפשרים העלאת מידע ארגוני

בבטחה.

משטר (Governance)

אנו נדרשים לפעול לפי Policy ברור וקוד התנהגות כלל ארגוני שמקיף את כולם - מההנהלה ועד למתמחים. חלק מהשאלות שאנחנו צריכים לספק להן תשובות הן: מי אחראי כשמשהו משתבש? מי מסייע למשתמשים לאורך זמן? היצרן, ועדת הAI- או אולי בכלל נאמני הAI .

לבסוף, אנחנו מודדים- האם המוצרים "מספקים את העבודה" במונחים של:

Value for Time Spent - מהירות ההגעה ל'אוריינות' בכלי

Value for Human Capital- מהירות הפיכת עובדים חדשים ליעילים

Value for Money - הצדקה כלכלית

2.מהם הנושאים שיעסיקו את הפירמות הגדולות בשנת 2026?

במבט קדימה ל-2026, אני מעריך שפירמות גדולות יפסיקו להתעסק בשאלה "איזה כלי AI חדש יצא", שכן שיטות האיתור והבחינה כבר יהיו שזורות בעבודה השוטפת. במקום זאת, הן יתמקדו בשלושה נושאים מערכתיים:

חפיפה פונקציונלית וקונסולידציה אפשרית

כיום יש בפירמות ריבוי של כלי AI ואנחנו מתחילים לראות חפיפה פונקציונלית ביניהם, זוהי אסטרטגיה של היצרנים שרוצים לשלוט בכל שרשרת הערך ללקוח- ממחקר משפטי (Legal Research) דרך סיוע בניסוח (Drafting Assistance) ועד לכלים רב-תכליתיים(General Purposes) .

השאלה הגדולה היא האם הלחצים האלו יובילו לפחות "ג'ינגול" בין כלים נישתיים ויותר איחוד (Consolidation) או שמא יגרמו לעייפות והתשה של משתמשי הקצה, מה שישפיע לרעה על האימוץ והאוריינות הדיגיטלית.

כלכלת טוקנים ומודל העלות

עד אמצע 2025 השוק חי במידה רבה על סבסוד: יצרנים שספגו עלויות של POC מתמשכים, ופירמות שלא ראו את העלות האמיתית של שימוש בAI בהיקפים גדולים. בשנת 2026 זה ישתנה.

הפירמות ירצו להפסיק את השיח עם היצרנים על "צריכת טוקנים" - מדד שבין כה וכה השליטה עליו אצל היצרנים באמצעות אופטימיזציה של השימוש בטוקנים ושליטה במודלים בהם המערכות שלהם משתמשות.

דבר נוסף, ההבנה מה באמת מייצר ערך ומה רק “שורף שימוש”, כיוון שעונת ה-POC'ים נגמרה, תקציב ה-AI מתגבש ומציג למנהלים תמונה חדשה של חמישה ואף שישה אפסים שנוספו להם תחת סעיף תקציב "בינה מלאכותית".

ארגון ואינטגרציה של הדאטה

השאלה הגדולה היא איך גורמים לAI לעבוד עם ה-DMS (המסמכים של הארגון) בצורה אינטואיטיבית, חכמה ומאורגנת נכון מתוך מחשבה לתמיכה עתידית ב "זיכרון ארגוני" . זהו תחום חדש-ישן מעולמות ניהול הידע המתאר יכולת יצירה של זיכרון ארגוני ברמת הפירמה, המחלקה, הלקוח והתיק המשפטי, מתוך מטרה לגבש שליטה ארגונית מלאה על הידע והתוצרים בפירמה ולמנוע מצב שבו כל כלי "בונה זיכרון" משלו.

לסיכום

המעבר לבינה מלאכותית בפירמות עורכי דין הוא לא רק פרויקט טכנולוגי - אלא שינוי טכנולוגי, תהליכי וניהולי.
תפקיד ה־CTO הוא לא לבחור את הכלי הכי מרשים, אלא לוודא שהשילוב בין אנשים, תהליכים וטכנולוגיה באמת עובד.

ואם שרדתם עד פה :) אז מזכירים לכם שבמידה ותרצו לקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל, הירשמו כאן

ואם יש לכם משהו מעניין לשתף, נשמח לשמוע- Idan.sivan@lawitforum.com

Page updated